בשנת 2006 אימצה ממשלת ישראל את דוח הוועדה הציבורית להכנת תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים ("דוח שיינין") והכנסת חוקקה את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו-2006.
ההחלטה על הקמתה של רשות לאומית עצמאית לבטיחות בדרכים מצביעה על הכרתה של ממשלת ישראל בעובדה כי מצב הבטיחות בדרכים מחייב טיפול מעמיק, וכי נדרשת תכנית אסטרטגית מעשית במטרה לשנות את מצב הבטיחות של משתמשי הדרך – נהגים, נוסעי רכב, הולכי רגל, רוכבי אופנועים ורוכבי אופניים - בדרכי הארץ.
בשנת 2007 החלה הרשות את עבודתה וקבעה את חזונה:
להוביל את האסטרטגיה הלאומית לבטיחות בדרכים; להוות מרכז מידע לאומי; לכוון, לתאם ולבקר את פעילות השותפים על מנת לעצב תרבות נהיגה בטוחה; ולהפחית את מספר תאונות הדרכים ואת מספר ההרוגים במדינת ישראל.
בהתאם לתכנית הרב-שנתית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנים 2012-2008, שאימצה ממשלת ישראל, נקבעו היעדים האלה:
להגיע בתוך 10 שנים לרמת הבטיחות של המדינות המובילות בתחום ולהוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים אל מתחת ל-360 הרוגים בשנה עד סוף שנת 2010 ואל מתחת ל-330 הרוגים בשנה עד סוף 2012.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כפופה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים – חה"כ ישראל כ"ץ.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוא מר רון מוסקוביץ.