במסגרת פעילותה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשינוי מודעות הציבור והתנהגותו ביחס לתאונות דרכים, הגדירה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קבוצות סיכון ואוכלוסיות ייחודיות שמעורבותן בתאונות דרכים גדולה ממשקלן היחסי באוכלוסייה ו/או דורשות התייחסות ייחודית.
ביחס לקבוצות אלו מפתחת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תוכניות הסברה והתערבות מיוחדות המבוססות על ניתוח נתוני היפגעות, מאפייני ההיפגעות ומאפיינים כלליים של האוכלוסייה המוגדרת.
קבוצות הסיכון שהוגדרו הן: ילדים, קשישים, נהגים צעירים, נהגים מקצועיים, רוכבי אופנוע, רוכבי אופניים והמגזר הערבי בישראל. בנוסף הוגדר המגזר הדתי והחרדי בישראל כדורש התייחסות מיוחדת.
המגזר הערבי:
הגורמים העיקריים להיפגעות במגזר הערבי הם נסיעה במהירות, חוסר הרגלי התנהגות בטוחה בקרב הולכי הרגל ובייחוד ילדים, התנהגות מסוכנת של הנהגים ואחוזי שימוש נמוכים באמצעי ריסון- חגורות בטיחות ומושבי בטיחות- לעומת המגזר היהודי.
בתחילת שנת 2009 היוותה האוכלוסייה הערבית (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) 20% מכלל אוכלוסייה מדינת ישראל. בשנה זו נהרגו 117 בני אדם מהמגזר הערבי (לעומת 143 בני אדם בשנת 2008) המהווים 33% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים בשנה זו.
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים במגזר הערבי ביחס לשיעורם באוכלוסייה ובהשוואה למגזר היהודי גבוה יותר כמעט בכל סוגי הנפגעים- כהולכי רגל, כנהגים וכנוסעים ברכב. הדבר בולט במיוחד ביחס לשיעור הנהגים הערבים ההרוגים- הללו מהווים 14% בלבד מכלל המורשים לנהוג, אך מהווים 44% מכלל הנהגים ההרוגים בתאונות דרכים.
ילדים מהמגזר הערבי מצויים בסיכון מוגבר להיפגעות בתאונות דרכים- שיעור הילדים ההרוגים במגזר הערבי גבוה פי 2 משיעורם היחסי באוכלוסייה. בהקשר זה קיים מאפיין בולט נוסף בקרב ילדים מהמגזר הערבי, והוא היפגעותם בתאונות חצר. בשנת 2007 נהרגו 7 פעוטות ערבים בתאונות חצר, בשנת 2008- 13 פעוטות, ובשנת 2009- 3 פעוטות. הירידה במספר ההרוגים בתאונות חצר בין שנת 2008 ל- 2009 היא תוצאה של תוכנית התערבות שביצעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בקרב המגזר הבדואי בדרום.