במסגרת פעילותה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשינוי מודעות הציבור והתנהגותו ביחס לתאונות דרכים, הגדירה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קבוצות סיכון ואוכלוסיות ייחודיות שמעורבותן בתאונות דרכים גדולה ממשקלן היחסי באוכלוסייה ו/או דורשות התייחסות ייחודית.

ביחס לקבוצות אלו מפתחת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תוכניות הסברה והתערבות מיוחדות המבוססות על ניתוח נתוני היפגעות, מאפייני ההיפגעות ומאפיינים כלליים של האוכלוסייה המוגדרת.

קבוצות הסיכון שהוגדרו הן: ילדים, קשישים, נהגים צעירים, נהגים מקצועיים, רוכבי אופנוע, רוכבי אופניים והמגזר הערבי בישראל. בנוסף הוגדר המגזר הדתי והחרדי בישראל כדורש התייחסות מיוחדת.

ילדים ומשפחה:
תאונות דרכים הן הסיבה המובילה לתמותת ילדים (גילאי 0-17) במדינת ישראל, ואחת הסיבות העיקריות להיפגעות ילדים בכלל.

בשנת 2009 נהרגו בתאונות דרכים 29 ילדים בגילאי 0-14, המהווים 8% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים בשנה זו -  ירידה של 17% לעומת הנתון המקביל בשנת 2008.
שני שליש מהילדים נהרגו בתאונות דרכים בתחום העירוני ושליש מהילדים נהרגו בתאונות בתחום הבינעירוני.
רוב (18) הילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2009 נפגעו כהולכי רגל, 11 נהרגו כנוסעי רכב ואחד כרוכב אופניים.

מאחר ולהורים תפקיד חשוב בעיצוב התנהגותם של ילדים ובהשגחה על ילדים גם בהיבט חשיפת הילדים לכביש, ועל מנת להפוך את התא המשפחתי למוביל של התהליך לשינוי ההתנהגות בדרכים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מפעילה באופן שוטף תוכניות התערבות בתחום המשפחה. מטרות תוכניות אלה הן להעלות את מודעות ההורים לסיכונים הטמונים בכביש,  ולספק להם את הידע והכלים המתאימים להכשרת הילדים להתנהגות בטוחה בדרכים.

תוכניות ההתערבות בתחום הילדים והמשפחה מתייחסות למעגלי החיים ומותאמות לנקודות צורך בתא המשפחתי: תינוק חדש במשפחה, רכיבה עצמאית של ילדים על אופניים, ילד שעולה לכיתה א', הליכה עצמאית לבית הספר (מגיל 9), לימודי נהיגה ועוד.