רקע

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הגדירה תוכנית לאומית רב-שנתית שתכליתה הפחתה משמעותית (לפחות 30%, בתקופה שלא תעלה על חמש שנים) בהרוגים בתאונות דרכים בישראל.

במסגרת תוכנית זו הוגדרו אוכלוסיות מיוחדות אשר מעורבות בתאונות דרכים, הרבה מעבר למשקלן היחסי באוכלוסייה ו/או דורשות התייחסות ייחודית, במטרה לתת מענה לצרכים, לשפה, לתרבות למאפיינים ועוד.

קבוצות הסיכון שהוגדרו הן: ילדים, קשישים, נהגים צעירים, נהגים מקצועיים, רוכבי אופנוע, רוכבי אופניים והמגזר הלא-יהודי בישראל. כמו כן הוגדרה אוכלוסייה נוספת הדורשת התייחסות ייחודית באופן הפנייה והיא המגזר הדתי והחרדי בישראל.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כותבת תוכניות התערבות ומפתחת כלים לכל אחת מקבוצות הסיכון שהוגדרו. התכניות מופעלות במסגרות בקהילה, במשפחה, בארגונים ומוסדות, במקומות העבודה ובמערכת החינוך.

תהליך העבודה בכל אחד מקבוצות הסיכון כולל מספר שלבים:

1. ניתוח נתוני ההיפגעות – ניתוח זה מספק מיקוד לבעיות המרכזיות המאפיינות את קבוצת הסיכון.

2. ניתוח מאפייני האוכלוסייה – ניתוח זה מתייחס להיבט התרבותי של קבוצת הסיכון (שפה, אורח חיים, גורמים מובילים בקהילה, גורמים מקדמים וגורמים מעכבים ועוד) ולהיבט התעבורתי שלה- כיצד נוהגת קבוצת הסיכון בכל הקשור למדדים התנהגותיים הקשורים לעולם התעבורה (התנהגות בעת חציית כביש, שימוש בחגורות בטיחות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד).
הניתוח התעבורתי מסייע למקד את הבעיה בה יש לטפל והניתוח התרבותי ממפה את הגורמים הרלוונטיים איתם יש לפעול, ואת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת, בקרב קבוצת הסיכון.

3. איתור גורמים רלוונטיים בקבוצת הסיכון – לא ניתן לבצע שינוי ללא גיוס כל הגורמים מתוך הקבוצה וכאלה  הפועלים בקרבה. 
יצירת השותפות עם הגורמים הללו היא חשובה וחיונית, ושיתוף פעולה עימם מייצר תוכנית התערבות מותאמת, מבוססת ובעלת כוחות שיש להם משאבים נוספים.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עורכת מיפוי של השותפים הללו בכל אחת מקבוצות הסיכון, ומקיימת עבודה שוטפת עם כל אחד מהם לאורך השנה.

4. קביעת יעדים לתוכנית ההתערבות וכתיבתה – תוכנית ההתערבות לכל אחת מקבוצות הסיכון מוגדרת יחד עם שותפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לכל קבוצת סיכון מוגדרים יעדים אסטרטגיים, שעל פי הניתוח המקדים ייתנו מענה מקסימאלי לגורמים המרכזיים המגבירים את מעורבותן של קבוצות סיכון אלה בתאונות דרכים.

5. פיתוח כלים – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מובילה תוכניות התערבות בכל אחת מקבוצות הסיכון, במסגרתן פותחו ומפותחים כלים העומדים לרשותה ולרשות כל העוסקים בבטיחות בדרכים.

6. הטמעת התוכניות – הפעלת התוכניות בקרב קבוצות הסיכון להגברת הבטיחות בדרכים והורדת מספר תאונות הדרכים והנפגעים בתאונות הדרכים בקרבן.