1. הצורך במחקר

המחקר הוא האמצעי העיקרי של הממשלה להבטיח שמדיניות הבטיחות והכלים למימושה יהיו מבוססים על ידע מקצועי, מעודכן ורלוונטי. תוכנית מחקר מועילה חייבת להקדים תוכניות לפעולה בשטח במספר שנים, ולתת להן כיוון ותוכן. בהמשך, המחקר בודק את טיב היישום של תוכניות הפעולה ואת האפקטיביות שלהן.

יש לחזק את היכולת המחקרית במדינת ישראל בתחום הבטיחות בתחבורה, בכל התחומים, על מנת להבטיח ביסוס מדעי – מחקרי לתכניות פעולה ולפרויקטים בתחום הבטיחות בדרכים. ללא יכולת זו, מתקבלות החלטות על אמצעים שונים, ובמיוחד אלו הנוגעים למה שמכונה "הגורם האנושי", על בסיס תחושות בטן ודעות קדומות ללא בחינה ראויה של הצדקתם ויעילותם. קיים חשש כבד לכך שהשימוש באמצעים יהיה בלתי אפקטיבי [1] .

יכולת מחקרית אין פרושה שכל נושא חייב להיחקר בישראל; הדבר אינו אפשרי ואינו רצוי. אך, מעורבות והתנסות עצמית ממושכת במחקר חיוניים כדי להעריך את טיב המחקר שנעשה על ידי אחרים, לשקול את תקפות המסקנות לאור המחקר הנתון וההקשר שלו לתחום הרחב יותר, לאמוד את ההשלכות של יישום המחקר והניסיון שנצבר בחו"ל לטובת בטיחות הדרכים במדינת ישראל, ולפתח עתודה אקדמית מקומית בתחום.

2 . בעיות וקשיים לביצוע מחקר במצב הנוכחי

בעשר השנים האחרונות חל תהליך רצוף ומתמשך של ירידת היכולת המחקרית, והתמעט מספר החוקרים הפעילים בעלי הותק והנסיון בתחום הבטיחות בתחבורה, בעיקר כתוצאה מהתמעטות המחקרים שבוצעו בארץ, וכן מאילוץ מוסדות המחקר במוסדות להשכלה גבוהה להתמודד על תקציבי מחקר בתהליך של מכרז, בגלל פרשנות צרה ומטעית של חוק חובת המכרזים ותקנותיו.

תקנות חוק חובת המכרזים פטרו מהצורך לקיים מכרז לביצוע מחקרים בגלל (1) הצעות מחקר מוגשות ע"י חוקרים שיש להם עניין ומוטיבציה בחקירת הנושאים (2) תוכן הצעת המחקר זכאי להגנה כעל קניין רוחני של המציעים. אך בעוד שברוב משרדי הממשלה מתקיים מוסד של מדען ראשי, שיכול להתקשר עם מוסדות מחקר בדרך של "קול קורא" וועדות שיפוט מקצועיות ציבוריות, משרד התחבורה התעלם מאפשרות זו.

תקציב הרשות למחקר היה בשנים האחרונות נמוך ובלתי מספק לביצוע תכנית מחקר רצינית. בשנת 2005 הקצתה הרשות תקציב גדול בהרבה מזה של השנים הקודמות. אל אף זאת, התקציב ממשיך להוות מכשול  מנהלי קשה, בגלל שרובו תקציב רגיל, ואין ניתנת לרשות הרשאה להתחייב כדי שנוכל להתקשר בהתקשרויות ארוכות טווח לביצוע מחקרים.

3. מוסדות מחקר – המצב הקיים

המכון לחקר התחבורה בטכניון היה עד לפני מספר שנים התשתית הבולטת ביותר כמוקד מצוינות פוטנציאלי בתחומי המחקר הבאים: הנדסת תעבורה, תכנון תחבורה, לוגיסטיקה ומערכות חכמות של ניהול תחבורה. כמו-כן, מרבית אנשי המקצוע בתחום התחבורה בישראל מקבלים את הכשרתם ומשתלמים בטכניון. בנוסף, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתפתח מרכז מצוינות רב תחומי לבטיחות בדרכים שעדיין אינו מנוצל דיו. יש צורך במרכזי מצוינות ממוקדים יותר למחקר בתחום מדעי ההתנהגות, החינוך, התקשורת, הפרסום וההסברה בבטיחות, פינוי נפגעים וטיפול בטראומה של תאונות דרכים ולמחקר רב- תחומי במדיניות התחבורה.

4. מרכיבי מדיניות המחקר והפיתוח

תכניות המחקר, בתחום הבטיחות בדרכים הן בדרך כלל ארוכות טווח. חוקרים ומעבדותיהם רוכשים התמחות וניסיון בנושא מחקרם. חלק גדול מנושאי המחקר מתפתחים באופן אבולוציוני על פי ממצאי המחקר הקודם, תחזית צרכים בעתיד, תוך תיאום ושיתוף-פעולה עם מעצבי מדיניות התחבורה בכל מדינה. חלק מצומצם בלבד מהפעילות המחקרית צריך להיות מוקדש לבעיות אד-הוק שיש בהן עניין ציבורי מיוחד או חשיבות מיידית למקבלי ההחלטות בתחום התחבורה.

כגוף לאומי בנושא הבטיחות בתחבורה בישראל, על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה להחיות את תשתית המחקר ולהשקיע בה תקציב שנתי קבוע בהיקף ראוי. חשוב לערב במחקר ופיתוח, כשותפים ליזום, לניהול ולמימון גם משרדי ממשלה נוספים, כגון: משרד המדע והטכנולוגיה, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, משרדי המשפטים, הבריאות ואיכות הסביבה וכן המגזר העסקי העוסק בלוגיסטיקה, הובלה, בניית כבישים, ציוד לבקרת תנועה, ביטוח וענפי הרכב.

הרשות מתכוונת  להפעיל מכשירי מדיניות ממוקדים לטיפוח תשתית למחקר איכותי בבטיחות. מכשיר הכרחי הוא תקצוב מרכזי מצוינות באוניברסיטות שיציעו תוכנית פעולה מגובשת, ארוכת-טווח ובעלת פוטנציאל גבוה לקידום מדיניות הבטיחות.

לצורך מימוש מדיניות זו מעונינת הרשות להקים מאגר של מוסדות מחקר אוניברסיטאי, אשר להן ידע בתחום בטיחות בדרכים ויכולת מחקרית מוכחת, במטרה להוציא לפועל את מדיניות המחקר של הרשות באופן מיטבי.

5. בסיס מידע

מדיניות הרשות בתחום נתוני תאונות הדרכים היא להרחיב במידת הניתן את מסד הנתונים, על מנת לשפר את תהליך קבלת ההחלטות. הקמת מערך עשיר, עדכני, אמין, מסודר ונגיש לחוקרים ולמקבלי החלטות, של נתונים, הכוללים: מאפייני בינוי, תחבורה, תנועה, התנהגות, השקעות ושיפורים במערכת, מאפייני רישוי ובקרה מהווים תנאי בסיסי לתשתית מחקר ראויה לניהול הבטיחות בדרכים. כל גוף במערכת יינטר נתונים בתחום אחריותו, לשימושו ולשימוש כלל העוסקים בתחום. ככל שירבו הגופים שיעשו שימוש במרכז הידע, כך הוא יעשה אפקטיבי ואמין יותר. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תהיה אחראית על ניטור מאפייני בטיחות מיוחדים או חדשים ועל ריכוז כל הנתונים מגופים אחרים במאגר נתונים לשימושם של חוקרים, מקבלי החלטות וגורמים שיורשו לכך.

בשנת 2004 פעלה הרשות, ומתכננת להמשיך גם בשנת 2005 להקמת מרכז המידע הלאומי לבטיחות בדרכים. פעולות אלו מבוצעות ברובן ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונועדו להרחיב את בסיס המידע ולהעשירו בנתוני תאונות דרכים ונפגעים כשלב ראשון בהקמת המרכז:

* קליטת קבצי תאונות מהמשטרה בסיווג "כללי עם נפגע"

* קליטת קבצי מערך רישום הטראומה

* קליטת קבצי פנויי מד"א

* התנעת תהליכי קליטת קבצי נתונים מחברות הביטוח (כולל נתוני תביעות, מיקום תאונות וערכים כלכליים של נזקי גוף)

* התנעת תהליך קליטת נתונים מהביטוח לאומי

* מעורבות בשיפור וטיוב הנתונים המגיעים מהמשטרה (נתוני מיקום – כולל מיקום התאונה באמצעות GPS, נתונים נוספים ע"ס תהליכי טיוב שוטפים)

* הקמת מודול ממ"ג (GIS) עם נתוני תאונות תחת אתר אינטרנט של הלמ"ס

* ממשק משתמש סופי (באמצעות אתר אינטרנט) המאפשר ביצוע חתכים, הפקת דוחות ומיפוי תאונות דרכים בחתכים שונים.

יש לציין כי איכות בלתי מספיקה של נתוני המקור הנאספים ע"י משטרת ישראל (העדר גורמים וסיבות לתאונה, אין מיקום התאונה) ממשיכה להיות בעיה מטרידה, המצמצמת במידה רבה את מידת התועלת שאפשר להפיק מהמידע על תאונות הדרכים ובמיוחד בתיקי "כללי עם נפגעים", וכי יש מקום לשיפור רב בנושא זה.

בשנת 2005 מתכננת הרשות לבצע סדרה של סקרים למדידת פרמטרים שונים הקשורים בתנועה ובטיחות בדרכים, כמו שיעורי חגירה של חגורות בטיחות, מידת הציות לרמזורים ותמרורים וכן מדידות מהירות הנסיעה.

6. חקירת תאונות דרכים

מבחינה מחקרית (להבדיל ממטרת מציאת האשמים) קיימים שלושה סוגים של חקירות תאונות דרכים:

1. איסוף מידע במתכונת קבועה ואחידה, למטרת בניית בסיס רחב לניתוח סטטיסטי של הנסיבות והגורמים לתאונות דרכים וזיהוי השכיחות היחסית של סוגי תאונות שונים. חקירה זו מבוצעת כיום ע"י חוקרי תאונות של משטרת ישראל, ולהערכתנו לא ניתן להציע מנגנון חלופי שיבצע חקירה זו בצורה יותר יעילה. לכן, יש לשים את הדגש על שיפור איכות איסוף הנתונים באמצעים ארגוניים וטכניים (עדכון טופס הדווח, מחשבי כף יד, GPS) וכן ע"י השתלמויות והדרכה לבוחני תאונות;

2. חקירת הגורמים הטכניים/מכניים של תאונות דרכים. חקירה מסוג זה מבוצעת ע"י שני גופים המוסמכים לכך, לפי שיקול דעת המשטרה ומשרד התחבורה, במקרים של תאונות חמורות אשר יש חשד לגורם טכני בהתרחשות התאונה;

3. חקירה רב תחומית לעומק של מספר מצומצם של תאונות חמורות במיוחד או אשר ניתן לשער שיתגלו בהן ממצאים בעלי השלכות מערכתיות וציבוריות. הכלי היחידי כיום המאפשר לבצע חקירה מסוג זה הוא הקמת ועדת ברור ובדיקה ע"י שר התחבורה, על פי סעיף 76א בפקודת התעבורה. נעשו בעבר נסיונות להקים מנגנון לביצוע חקירות רב תחומיות לעומק, אך אלו לא צלחו. אנחנו בוחנים הצעה חדשה בנושא, ובהמשך נביא אותה לידיעת הועדה.   

7. פרוגרמות מחקר

פרוגרמת מחקר מהווה למעשה מסגרת פרוייקט הכוללת מחקרים נפרדים, הבוחנים צדדים שונים של בעיה או כיווני פתרון שונים. כל מחקר נועד לייצר ידע מעניין בזכות עצמו. אך, עליו גם להשתלב באופן שתוכנן מראש בממצאים של המחקרים האחרים בתוכנית. המשאבים למחקרים הנפרדים מסומנים מראש ומוקצים בזמן הראוי במחזור החיים של התוכנית. התוכנית מהווה גם מסגרת לשיתוף פעולה מחקרי בין משרדי ממשלה, גופי מחקר, חוקרים, מהנדסים, מתכננים, כלכלנים ואנשי מקצוע אחרים, בעלי כישורים משלימים לטיפול בנושא מורכב. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תנהל את הגדרת תחומי המחקר וביצוען.

פרוגרמת מחקר גדולה, במסגרתה תיבדק באופן קבוע ומחזורי האפקטיביות של כל אחד מהמרכיבים המרכזיים בניהול הבטיחות, כגון: אפקטיביות של שיפורי תשתית בכבישים בינעירוניים, מנגנוני הכשרה ורישוי נהגים, ניהול הבטיחות העירוני ע"י מטות הבטיחות, ניהול ציי רכב ועוד. באופן דומה, ניטור מאפיינים לניהול הבטיחות וריכוזם במאגר נתונים, גם כן יחשב כתחום מחקר גדול וקבוע.

הרשות מנהלת בשנת 2005 פרוגרמות מחקר בתחומים הבאים:

1) מחקרים בתחום הגורם האנושי והתנהגות משמשי הדרך: מאפייני הנהג הישראלי והתנהגות הולכי רגל;

2) בריאות ונהיגה: השפעת עייפות, שכרות, סמים ותרופות על הנהיגה ומידת שכיחותן של תופעות אלו;

3) הכשרת הנהג: מחקרי הערכה של מרכיבים שונים בתהליך הלימוד וההכשרה של נהגים צעירים;

4) תשתיות בטיחות: פיתוח והערכה של אמצעים שונים בתשתית;

5) רכב: תקני בטיחות, קשירת מטענים וחקירת הגורם הטכני/מכני בתאונות דרכים;

6) ITS-eSAfety: קידום השימוש בטכנולוגיות מידע, תקשורת וחישה מרחוק לשיפור הבטיחות.

בכל אחד מהנושאים לעיל מתקיימים או מתוכננים מספר מחקרים ועבודות.

8.  תכנית לקידום מחקר ופיתוח בשיתוף עם משרד המדע והטכנולוגיה

משרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה מעונינים לקדם את המחקר והפיתוח בתחומי "התחבורה החכמה"  (Intelligent Transportation Systems) והבטיחות בדרכים.

מטרת התכנית המחקר היא קידום מחקר ישומי, פיתוח של מערכות והתקנים בדרך וברכב, ביצוע מחקרי הערכה של מערכות ITS, סיוע לקבוצות מחקר ופעולות שונות להפצת הידע בתחום ה-ITS כאמצעי לשיפור הבטיחות בדרכים.

מטרה נוספת של התכנית היא  לקדם מחקר בתחום הגורם האנושי בבטיחות בדרכים, ובכלל זה מחקרים בתחומי מדעי ההתנהגות - הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך והמנהל הציבורי. 

במסגרת התכנית יתפרסמו מעת לעת קולות קוראים, שיזמינו חוקרים ויזמים להגיש הצעות בהתאם לנושא הקול הקורא. לדוגמה, קול קורא מספר 1 פורסם ביום 1 בפברואר 2005 (מופיע באתרי האינטרנט של משרד המדע והרשות).

לצורך הערכת ההצעות שיוגשו במסגרת הקולות הקוראים, ימנו המשרד והרשות ועדות שיפוט, אשר יבחנו את ההצעות בהתאם לעקרונות ההערכה שיקבעו בקול הקורא. ועדת השיפוט תהיה רשאית להמליץ על שינויים בתכולה, בהיקף ובעלות הצעת המחקר; להמליץ על שיתוף פעולה בין קבוצות חוקרים שהגישו הצעות מחקר וכן להמליץ על מימון ביניים חלקי לביצוע בדיקת היתכנות של הצעת המחקר.

9. אקדמיזציה ופיתוח קהילת חוקרים

ניתן לחלק את ההתייחסות לאקדמיזציה של תחום הבטיחות בדרכים לשלוש רמות:

1. אקדמיזציה של בעלי התפקידים העוסקים בבטיחות בדרכים כמו מנהלי בטיחות ברשויות מקומיות וקציני בטיחות בתעבורה, כדי להעלות את הרמה האישית והמקצועית של העוסקים בתחום ולשפר את מעמדו וחשיבותו של הנושא בכל מקום;

2. הרחבת החלק היחסי של נושא הבטיחות במסלולי הלמוד וההכשרה של מהנדסי תנועה ומתכנני תחבורה, וכן מסלול התמחות בתואר שני למהנדסי תנועה, כדי להגדיל את משקלם של שיקולי הבטיחות בתהליכי התכנון;

3. טיפוח חוקרים שיתמחו בבטיחות בדרכים במסגרת מכוני מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, ובכך ירחיבו ויעשירו את קהילת המחקר הפעילה בתחום. 

הרשות פעלה לאחרונה בתחומים הבאים:

הרשות, בשיתוף עם משרד המדע, אישרה לאחרונה הענקת 6 מלגות "אשכול" לדוקטורנטים המתמחים בבטיחות בדרכים. הרשות שוקלת להציע בקרוב מלגות לפוסט-דוקטורט על מנת לאפשר לחוקרים אחרי דוקטורט להמשיך ולנהל תכנית מחקר בתחום הבטיחות בדרכים.

תכנית נוספת של הרשות, בשיתוף עם משרד המדע, יצאה לדרכה במסגרת "קול קורא": תמיכה בקבוצות סטודנטים במגמות טכנולוגיות לבצע פרויקטים בתחום הבטיחות בדרכים.

המלצות לועדה

אנו מציעים לועדה לאמץ את ההמלצות הבאות:

1. יש לבסס את מדיניות הבטיחות בתחבורה, תיקוני החקיקה, התקנות והאמצעים המנהליים על בסיס מדעי – מחקרי, ולבחון באופן רצוף את מידת היישום והאפקטיביות של כל האמצעים ע"י מחקרי הערכה. המחקר מהווה תנאי הכרחי לקבלת החלטות רציונליות ולהימנעות משימוש באמצעים בלתי אפקטיביים על בסיס אינטואיטיבי;

2. יש לטפח מרכזי ידע - מוקדים של מצוינות במחקר בהתמחויות שונות בתחום הבטיחות בתעבורה ע"י הבטחת תכנית מחקר ארוכת טווח ותקציב מתאים למוסדות המחקר המתאימים במוסדות להשכלה גבוהה, וכן להעניק מלגות למתמחים בבטיחות בדרכים. תחושת היציבות והביטחון של מוסדות המחקר בהמשכיות המחקר היא תנאי בסיסי וחיוני למשיכת חוקרים ולקיום קהילה מחקרית;

3. יש לעודד מסלולי לימודים אקדמאים לבטיחות בדרכים בכל הרמות, הן ע"י הצעת מסלולי לימודים והתמחות במוסדות להשכלה גבוהה והן ע"י הצגת דרישות סף איכותיות למילוי תפקידים בתחום התנועה והבטיחות בדרכים;

4. הועדה מברכת על היוזמה לניהול תכנית המחקר והפיתוח לקידום הבטיחות של הרשות בשיתוף עם משרד המדע, אשר נותנת בידי  הרשות כלים לביצוע התקשרויות לביצוע מחקרים ע"י "קול קורא" , ושיפוטן ע"י ועדות מקצועיות ציבוריות;

5. יש לחזק את אחריות הרשות כגורם היוזם ומנהל המאמץ הלאומי בתחום המידע. יש להתמיד במאמצים להרחיב את בסיס המידע על תאונות הדרכים, לשפר את איכות הנתונים ולהעמיד את המידע לרשות הקהילה המדעית בדרכים נוחות וזמינות.

6. על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפרסם מעת לעת מסמכים, ניירות עבודה וניתוח ממצאי נתוני תאונות הדרכים לכל הגורמים העוסקים בנושא.

7. ראוי שיהיה ברשות לבטיחות מדען ראשי שיהיו לו הכלים לנהל ולהוציא לפועל תכנית מחקר ופיתוח כמקובל במשרדי ממשלה שבהם קיימת פונקציה כזו.

8.יש להציע מנגנון לביצוע חקירות רב תחומיות לעומק של תאונות דרכים חמורות ובעלות השלכות מערכתיות (הצעה מפורטת ברוח זו תוצג לועדה במועד מאוחר יותר);

9. יש להבטיח תקציב ראוי לביצוע תכנית המחקר של הרשות. היקף התקציב הקיים אינו מספיק כדי לקיים אפילו תכנית מינימלית ובסיסית;

10. תקציב המחקר של הרשות צריך להיות מנותב לתקציב הפיתוח (ולא לתקציב הרגיל). יש לתקצב בתקציב המחקר של הרשות הרשאה להתחייב בסכום כפול מתקציב המזומן, על מנת לאפשר המשכיות בביצוע מחקרים על פני יותר משנת תקציב אחת;

11. יש לפרסם את דוחות המחקר שיוזמת הרשות, ולקיים דיונים פתוחים לקהילה המדעית והמחקרית בממצאים של מחקרים אלו;