רקע 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת על מנת לשנות את מודעות הציבור ואת התנהגותו ביחס לבטיחות בדרכים.

לאפיון מצב הבטיחות בדרכים, תכנון פעילויות וביצוע מעקב לאורך זמן, נדרש מגוון רחב של מדדים. שינוי במדדים אלה מביא לירידה במספר ההרוגים ותאונות הדרכים.

בין סוגי המדדים השונים קיימים מדדי ההתנהגות המתארים התנהגות עוברי דרך, אך לא תאונות בפועל. 

בין מדדי ההתנהגות ניתן למנות את השימוש באמצעי ריסון- חגורות בטיחות ומושבי בטיחות, מהירות, אלכוהול ונהיגה, התנהגות כלי רכב בצומת עם אור אדום, התנהגות הולכי רגל בקרבת מעבר חציה, חבישת קסדות, בטיחות רכבים ובטיחות כבישים.

אמצעי ריסון – חגורות בטיחות ומושבי בטיחות:
בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור השימוש באמצעי ריסון- חגורות בטיחות ומושבי בטיחות לתינוקות, פעוטות וילדים. על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משנת 2009, 95% מהנהגים חגרו חגורות בטיחות. בקרב היושבים ליד הנהג 92% חגרו חגורות בטיחות ובמושב האחורי שיעור החגורים עמד על 63%.
לגבי ילדים בגילאי 0-15 שנים, מסקר תצפיות שבוצע בסוף שנת 2008 עולה כי 70% מהתינוקות (0-1 שנים) היו חגורים כהלכה, 73% מהפעוטות (1-4 שנים) היו חגורים כהלכה, 32% מהילדים בני 5-9 שנים היו חגורים כהלכה ו- 66% מבני 10-15 שנים היו חגורים כהלכה.

במקרה של תאונת דרכים חגירת חגורות בטיחות יכולה להיות ההבדל בין פציעה קשה לפציעה קלה ובין חיים ומוות- המחקר מצביע על כך שחגורות בטיחות מפחיתות ב – 45% את הסיכוי למות בתאונה כשכל שאר התנאים שווים.
מושבי בטיחות תקניים לתינוק מונעים כ – 70% ממקרי המוות בקרב תינוקות עד גיל שנה.
כסאות בטיחות מונעים כ – 50% ממקרי המוות בקרב ילדים בגלאי 1-4.
מושב מגביה הפחית את הסיכוי לפציעה חמורה של ילדים בתאונות ב – 59% בהשוואה לשימוש רק בחגורות בטיחות.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת במגוון הכלים והאמצעים העומדים לרשותה על מנת להמשיך ולהגדיל את המשתמשים באמצעי הריסון- חגורות בטיחות ומושבי בטיחות.