הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת על מנת לשנות את מודעות הציבור ואת התנהגותו ביחס לבטיחות בדרכים.
לאפיון מצב הבטיחות בדרכים, תכנון פעילויות וביצוע מעקב לאורך זמן, נדרש מגוון רחב של מדדים. שינוי במדדים אלה מביא לירידה במספר ההרוגים ותאונות הדרכים.
בין סוגי המדדים השונים קיימים מדדי ההתנהגות המתארים התנהגות עוברי דרך, אך לא תאונות בפועל.
בין מדדי ההתנהגות ניתן למנות את השימוש באמצעי ריסון- חגורות בטיחות ומושבי בטיחות, מהירות, אלכוהול ונהיגה, התנהגות כלי רכב בצומת עם אור אדום, התנהגות הולכי רגל בקרבת מעבר חציה, חבישת קסדות, בטיחות רכבים ובטיחות כבישים.
מהירות:
גם בארץ וגם בעולם, מהירות מצוינת ע"י מומחים לתחבורה כגורם מספר אחד לתאונות הדרכים. הארצות המובילות בבטיחות באירופה - אנגליה, צרפת, והולנד - מיחסות חלק מהירידה בנפגעים לירידה שהן השיגו במהירויות הנסיעה.
בישראל, בשנת 2008, ל- 65 נהגים המהווים 26% מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות, נרשמה עבירת מהירות מופרזת- מהירות מעל המותר בחוק. מהירות קשורה גם לעבירות נוספות הגורמות לתאונות דרכים קטלניות- אי שמירת רווח, סטייה מנתיב הנסיעה, עקיפה שלא כחוק, אי ציות לרמזור אדום ותמרורי עצור ומתן זכות קדימה.
למהירות יש השפעה על עוצמת ההתנגשות הן בכבישים בין-עירוניים והן בכבישים עירוניים. בכבישים עירוניים ההשפעה גדולה יותר בשל סוג הכביש, פערי מהירות בין כלי הרכב והמפגש עם הולכי הרגל.
בהתנגשות בין רכב להולכי רגל, ככל שמהירות הרכב גבוהה יותר, כך קטנים סיכוייו של הולך הרגל לחיות: במהירות של 60 קמ"ש סיכוי של 20% שהולך הרגל יחיה, במהירות של 40 קמ"ש סיכוי של 70% שהולך הרגל יחיה.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת במגוון הכלים והאמצעים העומדים לרשותה על מנת להגדיל את המודעות לסכנות שבנהיגה במהירות ולהביא לשינוי התנהגותי של הנהגים הישראלים בנושא זה.